ארכיון רשומות מאת: limortz‏

אלו היו זוג עגילי זהב בצורת פרח משובצים באבן חן אדומה הצמודות לאוזן, הייתי אז בת חמש, ומצאתי בגינה המשותפת של הבניין ביצה קטנה ואפרורית, כנראה של דרור בית, שהנחתי כי הצליחה כנגד כל הסיכויים לשרוד את הנפילה מאחת המרפסות … להמשיך לקרוא ←

ביום שישי האחרון, בהיותי בשלבים האחרונים של ההכנות לקראת היציאה למסיבת הרווקות של חברתי מיכל, אחת ממארגנות המסיבה, יסמין, צילצלה אליי: "שכחתי לומר לך שכולן צריכות ללבוש לבן", אמרה במהירות, "ואני בתור המארגנת שכבר נימצאת כאן שכחתי בעצמי– יש לך … להמשיך לקרוא ←

אני: מה המוצא שלך? הוא: זה משעשע. בימי בית הספר, בכל פעם שהיה צריך להביא מאכלי עדות או שנתבקשתי לספר מה מכינים אצלנו בבית, התשובה לכך הייתה שניצל. מצד האבא אנחנו שבעה דורות כאן, עוד מלפני העלייה הראשונה…. הראשונים עלו … להמשיך לקרוא ←

'לי יש מכתבי אהבה אמיתיים שקבלתי ממנו ואני קוראת אותם שוב ושוב. לא כמו היום מכתבים במייל', הסבירה בעיניים נוצצות האלמנה בראיון. לא זוכרת את שאר הפרטים, אך באותו הרגע נזכרתי בכל אותם מכתבים שמצויים בארוני מהגן והיסודי,כתובים על מכתביות … להמשיך לקרוא ←

'מהי התכונה השלילית שלך?', זו השאלה הבנאלית בראיונות עבודה, כשהמהדרין יוסיפו 'תחסכו מאיתנו פרפקציוניסט, עקשן ורגיש'. מי שסובל באמת מפרפקציוניזם ועוד כשזו מגיעה עם עקשנות כמו שלי, לא היה מעלה בדעתו להשיב כזו תשובה. אלו כנראה לא יודעים עד כמה … להמשיך לקרוא ←

כבר כתבתי בעבר על חוסר הסיבולת שלי לנסיעה באוטובס, אבל לצערי גם זה קורה, בעיקר כשהנסיעה היא למקומות חדשים. בשבוע שעבר בעת שנסעתי מחוץ לעיר, הגיע הפקח שבודק את כרטיסיות הנוסעים. לדעתי כל העניין הזה דיי מיותר ומהווה בזבוז של … להמשיך לקרוא ←

הוא מתיישב לידי ברכבת, וסוקר אותי במבטו. לבסוף הוא מניח את עינייו על כפות ידיי. מה איבדת שם? אני תוהה, אה כמובן, הרי זאת ידעתי! אני עושה לו חיים קלים, סוג של מחווה טובה, ומזיזה את ידיי, שיראה, אין שם … להמשיך לקרוא ←

צלצול הטלפון מעיר אותי מוקדם מהמתוכנן, על הקו, חברה. בלי ברכת שלום היא מיד פונה לעיקר, 'לא תאמיני צמחה לי שערה לבנה'. אני נחרדת, אך משיבה לה בנונשלנטיות 'לא נורא כולה שערה לבנה אחת' , תוך שאני קמה מיד למראה … להמשיך לקרוא ←

אם הכל ילך כמתוכנן, אתה הרי יודע שבעוד X זמן אנו ניפגש ונצחק על הכל. אבל עד אז, תדע אהובי, שאתמול בלילה הייתי בדייט, ובדרך חזרה, בחושך המוחלט כשרק פנסים מאירים את הכבישים באור מלאכותי, ירדה לי דמעה, ומוססה במקצת … להמשיך לקרוא ←

אני לא יכולה לצאת איתך לדייט ראשון. למה? כי אתה לא קיים. גוגל הלשין לי עלייך. ניחא שאתה לא כותב בלוג או אף פעם לא פירסמת מאמר מקצועי באתר חדשות, טור אישי באיזה במדור יחסים, או סיפור קצר בבמה, וגם … להמשיך לקרוא ←