הבטחות עם כיסוי

'מהי התכונה השלילית שלך?', זו השאלה הבנאלית בראיונות עבודה, כשהמהדרין יוסיפו 'תחסכו מאיתנו פרפקציוניסט, עקשן ורגיש'.
מי שסובל באמת מפרפקציוניזם ועוד כשזו מגיעה עם עקשנות כמו שלי, לא היה מעלה בדעתו להשיב כזו תשובה. אלו כנראה לא יודעים עד כמה התכונה הזו יכולה להיות ברמה מסויימת מ-א-ו-ד שלילית. היות שאיני רוצה להישמע נדושה בגלל אותם אנשים שאינם פרפקציוניסטים אך מעידים על עצמם ככאלה, לי יש את התשובה הקבועה שלי.
אני זוכרת שבאחד מהראיונות לפני מספר שנים, שלמרות התשובה צלחתי והתקבלתי (ולא הלכתי לעבוד שם), החלטתי משום מה להעיד בכנות לגבי עוד אחת מתכונותיי השליליות, ועניתי 'חוסר ספונטניות'. המראיינים גילגלו עיניים, ואחר כך גם שאלו 'מקובעת?' תוך שהם מזכירים לי שבעבודה זו ישנן הפתעות לא מעטות. אני נאלצתי להסביר מהי כוונתי, והצטערתי לרגע שלא שלפתי את התשובה המוכנה שלי.
כן, איני ספונטנית. הדברים אצלי מאורגנים ומסודרים וככה בדיוק אני אוהבת את זה. אני חושבת שיש סדרי עדיפיות ואם לא מכניסים אותם ליומן כמו: ללמוד, לעבוד,ללכת לחדר כושר, להשקיע בתחביבים, לפגוש חברים, לבלות עם המשפחה והרשימה עוד ארוכה, מרבית הדברים לא יקרו. זמן סופו להתבזבז, ואם לא אהיה מאורגנת, לרוב לא אמצא זמן לעשות אותם.
אני לא כזו קיצונית, אין לי תוכניות לעשייה בכל רגע נתון, וברור שתוכניות משתנות. זה חלק מאוד טבעי בעיניי, אי אפשר לתכנן הכל , צריך להיות גמישים ופתוחים לכל דבר שלא יבוא, בטח במדינה כמו שאנו חיים בה. מקובעות זה ממש לא אני. פשוט, לדברים ולאנשים שחשובים לי, אני מקצה חלונות זמן מוגדרים, ובזמן שנותר אני יכולה להיות ספונטנית. הספונטיניות שלי היא ברווחים של החלונות המוגדרים, ולפעמים אפילו בתוכם (אם מדובר בבילוי).
למילים יש כוח, ולהבטחות שאנו מבטיחים לעצמנו ולאחרים יש משמעות ועוצמה. יש הנוהגים לומר 'בלי נדר' אחרי הבטחה, אני חושבת שרבים מאיתנו ביומיום לא שמים לב כמה הבטחות אנו מבטיחים, וכמה אנו לא מייחסים משמעות למילים שאנו אומרים.
בואו ניקח את הדוגמה הפשוטה ביותר. אנו פוגשים מכר/חבר שלא ראינו זמן רב או משוחחים עימו בטלפון ואז אומרים 'אנחנו חייבים להיפגש', 'אנו חייבים ללכת ל…ביחד', 'טוב אני אתקשר אלייך ונקבע…', ואחר כך שוכחים. לא בכוונה כמובן. אני לא מדברת על הפעמים שבכלל לא רצינו להיפגש, וזה בכלל עצוב שלא יודעים לומר לא. אלא על הפעמים שבאמת הרגשנו שאנו 'חייבים' ויותר נכון לומר 'רוצים' (כי אף אחד לא חייב שום דבר) לפגוש את מי שחשוב וכייף לנו איתו, אבל מרוב עיסוקים תמיד נדחה זאת 'למחר' שלא יבוא.
היום, זה קורה לי לעיתים יותר רחוקות מבעבר. כשמדובר בדברים שאני רוצה לעשות ובאנשים שאני רוצה לפגוש אני מקצה לזה תאריך ושעה ספציפים. לשמחתי, יש לי גם חברים כאלה. כולנו עסוקים ואם אנו רוצים שזה יקרה, אנו קובעים ומתאמים, ואם צריך אפילו פותחים יומנים ומסמנים את החלון המוגדר, וכך לכל התוכניות האחרות שיבואו, נצטרך למצוא חלונות אחרים.
היום, להבטחות שלי לעצמי ולאחרים יש יותר בקרה מבעבר, כי אני שואלת את עצמי. האם להבטחות שלי יש כיסוי. האם אני מתכוונת לכך והאם יש ביכולתי לקיימן. ואם אין להן או שלא בטוח שיהיה להן כיסוי אני מעדיפה לומר זאת מראש. אני רק צריכה מילה אחרת שתחליף את 'בלי נדר'.
ואשרי האיש שיכול להיות גם ספונטני וגם לקיים הבטחות!

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה חבריה, יומיום, תהיות ותובנות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

9 תגובות על הבטחות עם כיסוי

  1. לירון הגיב:

    ששואלים אותי אם אני ספונטני אני תמיד עונה שאם זה מתוכנן מראש אז אין בעיה.

  2. macphista הגיב:

    לצערי יצא לי כבר להגיד מספר פעמים "אל תסמוך/כי/כו עלי" וכך מטילה את האחריות על מישהו אחר ו… כמובן שלפעמים אלה הם גם המילים האחרונות שאני אומרת למישהו בגלל זה.
    מצד שני, אני טיפוס די ספונטאני, אז קורים לא מעט פעמים ש"בא לי לצאת" ואני עוברת על רשימת האנשים המשעשעים שאני מכירה בראשי וחושבת עם מי בא לי להיות או את מי מזמן לא ראיתי ואני פשוט מתקשרת, אומרת את מילות הקסם "בא לך בירה?" ויוצאים. כמובן שאם הצד השני לא ספונטאני אז הקשר נעלם.
    מצד שלישי, כשאני בקשר, מאוהבת, אני מתנהגת כמו אישה סומלית כנועה ואני מצפה שהבחור יקבע איתי מראש, אני צריכה לדעת אם הוא כן בא, לא בא, כן יוצאים, לאן וכו'.
    כן, אני הרבה יותר משעשעת כשאני רווקה.
    כמו עכשיו!
    רק שמק' המגניבה והספונטאנית לפעמים נתקעת לבד כש… אנשים אחרים עושים תוכניות.
    אז, מישהו רוצה לבוא איתי היום לקלינט איסטווד?

  3. עבאדי הגיב:

    גרן טורינו? ~~~~ שווה צפיה.

  4. לימור הגיב:

    לירון,
    בדיוק כמוני 😉

    מק,
    מצחיקה. נו אז שווה להיות רווקה 🙂 ואל תפסלי את החברים שעושים תוכניות. לא כל דבר צריך להיות מתוכנן כמובן, אבל תחשבי שאם אנשים קובעים איתך, זה דווקא בגלל שאיכפת להם והם רוצים לבלות איתך, ולא סתם זורקים באוויר "כן חייבים להיפגש מתישהו", בלי להתכוון.

  5. לימור יקרה, זה בדיוק החומר שאני מלמדת בסדנאות שלי. אני מלמדת אנשים את הדברים שאת כותבת עליהם. זה כל כך נכון. כל כך מדויק. אני עושה תכנונים לטווח ארוך שמהם אני גוזרת תכנונים לטווח יותר קצר ומזה גם נגזר התכנון השבועי שלי, ממנו נגזר התכנון היומי 😆
    זה לא רק תכנון זמן – זה מצפן – זה לדעת מה אני רוצה ולאן אני הולך כדי שהיום יום לא יגנוב אותנו. אני מוצאת שגם כשזה לא הולך כמו השבוע – אנחנו בתחילתו של יום רביעי – ומבחינת העבודה והתזה לא התחלתי לעשות את מה שתוכנן ביום ראשון, אבל בוצעו דברים חשובים – שהם אולי נראים חשובים פחות והם לא. שזאת בהדיוק הנקודה שאת כותבת עליה. נפגשתי עם חברה, הסתפרתי, שתלתי והחלפתי אתה עציצים בכניסה לדירה, סידרתי את ארון הבגדים והחלפתי מהחורף לקיץ,קידמנו את ענייני הדירה וגם עבדתי קצת. אני מוצאת שגם אם אתה לא מספיק לפי התכנון – אתה מספיק הרבה יותר ובצורה יותר מקיפה ונכונה עם תכנון.

    תראי מה הוצאת ממני, מההתלהבות 😀

  6. קראת את שבעה הרגלים של אנשים אפקטיביים – של סטיבן קובי? – אם לא, אז את פשוט עושה משהו נכון באופן ספונטני לחלוטין.

    וגם העניין הזה של קיום הבטחות – כל כך נכון!

  7. לימור הגיב:

    לא קראתי את הספר, אבל הוא נוסף לרשימה 🙂
    קיום הבטחות, זה חלק מהאדם שאת בוחרת להיות, אדם שמתכוון ועומד במילותיו או זורק סתם באוויר. זה לא תמיד פשוט, כי ישנה הנטייה לומר דברים בקשר לעתיד עם המון רצון טוב, בלי לשים לב.
    אני שמחה שהוצאתי כזו התלהבות 😉 אני לא חושבת שקיים אדם שעומד בכל התכנונים, לפחות, אני לא פגשתי כזה, יותר טבעי גם לשנות כשלא מתאים- אבל כמו שרשמת 'בוצעו דברים חשובים' גם אם לא הכל…

  8. השם המדויק של הספר הוא: "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד" והמחבר הוא סטיבן קובי. זה מדהים כי את ממש מדברת בשפה שלו. יש לזה גם ספר המשך שבמובן מסוים מרחיב נקודות שאכן זקוקות להרחבה בספר הראשון. הספר השני נקרא : " העיקר להתחיל בעיקר".
    אני לא יודעת אם את צריכה את הספרים האלה – את פשוט עושה את זה באופן טבעי. מדהים.

  9. לימור הגיב:

    הזכרת לי שלפני מספר שנים, הפסיכולוגית שלי אמרה שאני מסבירה אירועים בחיי כאילו אני למדתי פסיכולוגיה, ממש כמו בספרים-מי יודע אולי בגלגול הקודם… 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s