סיסמאות דואל בירושה

'לי יש מכתבי אהבה אמיתיים שקבלתי ממנו ואני קוראת אותם שוב ושוב. לא כמו היום מכתבים במייל', הסבירה בעיניים נוצצות האלמנה בראיון.
לא זוכרת את שאר הפרטים, אך באותו הרגע נזכרתי בכל אותם מכתבים שמצויים בארוני מהגן והיסודי,כתובים על מכתביות ושקופיות (זוכרים אותן?), מכתבים מגיל העשרה (אפילו רציתי באותם ימים לפרסם מודעה במעריב לנוער. אבל התכתבתי עם לא מעט חברות בעת מעבר הדירה, לכן ירדתי מזה לבסוף), ושלל ברכות צבעוניות קנויות או עשויות בכישרון.
לאחר מכן עלו בי מחשבות שבעוד מכתבים וברכות אלו, מהיותם מוחשיים ופיזיים, ביום מן הימים מישהו יירש אותם, אם ירצה ויתעניין, בכל זאת ירושה של סבתא או סבתא רבא (רק המחשבה הזו תגרום לקמט!). אבל מה יקרה לכל ההתכתבויות, הברכות, התמונות ושאר המלל שאינם מצויים באף מקום אחר מאשר בדואל שלי (כן, נחמד מצידי ככה לסמוך על ג'ימייל). חייב להיות מישהו שאי פעם יתעניין בזה, לא?
אני הייתי נרגשת, אם היו מעניקים לי את הסיסמאות לדואל של סביי וסבתותיי. כמה חורים היו נסגרים בוודאי. אז אני מניחה שיגיע הרגע בו מישהו יתעניין בשלי או שככה אני משכנעת עצמי להאמין? אולי לצורכי מחקר, חפירה בדואל הישן, המעלה את החשיבה האנושית הקדומה, טוב נו, לא אגזים, אפילו סתם מתוך סקרנות? אוקיי! בסדר! אפילו מתוך שעמום?
אל תאכזבו אותי, לא ייתכן שדברים נשמרים ונאגרים שם לשווא, ועוד מסודרים בתוויות, נכון? הסירו דאגות ותהיות, מכתבי שרשרת משעממים לא תמצאו שם וגם לא הודעות שירות למיניהן. הדואל שלי אוגר בתוכו רק תוכן מעניין ואיכותי וגם דברים עסיסיים כמו מבחנים סרוקים שנשלחו. לא באמת, טוב, אולי כמה כאלה, את השאר לא אגלה ואשאיר אתכם במתח כדי להשיג את מטרתי ולגרום לכם לרצות לרשת זאת.
יש בזה משהו דיי עצוב. כבר כמה שנים מאחוריי, ואני מקווה שעוד לא מעט שנים לפניי (מה, רק לחנה בת ה-16 ממחוברות מותר לדבר על מוות?), וזה הולך להיות אוצר לא קטן. יש אפילו סיכוי שאני אקשר אליו יותר מאשר לשאר החפצים שלי. לא רוצה שהוא יימוג, ייעלם, יתמלא בספאם, ואף אחד לא יעשה בו שימוש.
מעתה צריך להעביר בירושה גם סיסמאות או לפחות, בינתיים למסור למישהו שסומכים עליו? מי זה יהיה?

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה זיכרונות, תהיות ותובנות, תקשורת. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

9 תגובות על סיסמאות דואל בירושה

  1. macphista הגיב:

    לפני שידיד שלי יצא למלחמת לבנון השניה הוא נתן לי את הסמסא לבלוג שלו שאשאיר הודעה למקרה ש…
    לשמחתי לא יצא לי להשתמש בה.

  2. לימור הגיב:

    מק,
    לא פשוט.
    הבלוג פחות מדאיג, הוא גלוי, אם בלוגי ישרוד 😉
    המידע בדואל סמוי.

  3. לירון הגיב:

    יש סרט יפני שכמובן,כמה אירוני,שכחתי את שמו שמספר על אנשים שנפטרו ונמצאים במעין תחנת מעבר ששם רושמים את הזכרונות שלהם לפני שהם אובדים לנצח.
    זה לא קשור, אבל הבנתי שאמא של חנה חושבת שהיא זונה 🙂

  4. לימור הגיב:

    אני לא אצטרך תחנת מעבר, לי יש יומן 🙂
    אמא שלה מצחיקה אותי, וחנה הזו מזכירה לי דברים שכבר שכחתי, איך זה להיות בגילה, ואיך אנו כל כך מרוכזים בעצמנו בגיל הזה, וחושבים שיש לנו צרות כל כך גדולות…

  5. סתם_אחד הגיב:

    בתקופה ישנה יותר באמת היינו מקבלים מכתבים רגלים. אבל אני לא חושב שזה היה עדיף. עד היום שמורים אצלי אותם דפים בארון ומעלים אבק.
    ואילו מסמכים שנמצאים במחשב הרבה יותר קל ונגיש להגיע אליהם.

    אפשר לשמור אותם במייל תחת סיסמה שרק אנשים שקרובים אלייך ידעו. אפשר לנסות להעביר למחשב ולצרוב על דיסק או להעביר למקום אחר.

    עוד כמה שנים שתביטי בהם זה יציף אותך בנוסטלגיה. 🙂

  6. תום הגיב:

    אני השארתי דף הוראות במעטפה חתומה אצל אחותי, למקרה שלא אהיה שם יותר בשביל להזין ססמאות.

    יש שם גישה למייל, לבלוג, כמה אנשים שצריך לעדכן. בתמורה היא מקבלת את כל הדיסקים שלי.

  7. לימור הגיב:

    סתם אחד,
    כבר עכשיו זה מעורר נוסטלגיה, ולהתחיל לסרוק חומרים ישנים- זו עבודה רבה, וחוצמזה, למרות האבק, זה שונה כשאוחזים במכתב/ברכה לעומת קבלתם בדואל.

    תום,

    אני מהרהרת, ואתה ביצעת כבר. לא פשוט אבל צריכים להיות מציאותיים. ולרוב הכי טוב שזה ישאר אצל מישהו מהמשפחה.

  8. שרון הגיב:

    אני הכל שרפתי פעם, שירים מכתבים הכל…
    הזכרונות נשארו והם בודאי עושים חסד עם המציאות

  9. לימור הגיב:

    למה לשרוף? כמה פעמים עבר לי בראש להשליך דברים ישנים שכתבתי. דווקא אני שמחה שזה לא נעשה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s