כרטיסיה, בבקשה!

כבר כתבתי בעבר על חוסר הסיבולת שלי לנסיעה באוטובס, אבל לצערי גם זה קורה, בעיקר כשהנסיעה היא למקומות חדשים.
בשבוע שעבר בעת שנסעתי מחוץ לעיר, הגיע הפקח שבודק את כרטיסיות הנוסעים. לדעתי כל העניין הזה דיי מיותר ומהווה בזבוז של כסף, שהרי לא ניתן לעלות לאוטובוס בלי לעבור דרך הנהג ולשלם. השעה הייתה דיי מוקדמת בבוקר, וברגע שהבחנתי בו, התחלתי לחפש אחר הכרטיסיה. תמיד היה לי את החשש שיום אחד לא אמצא אותה.
אני מחפשת במקום הקבוע בארנק ולא מוצאת, מזיזה את הדברים בתיק ולא מוצאת. הוא מגיע אליי, ואני אומרת לו שאיני מוצאת אותה. הוא מבקש ממני להמשיך ולחפש בזמן שהוא בודק את שאר הנוסעים.
בשלב הזה כבר התחלתי להוציא את כל הדברים מהתיק, כשכל האנשים מסביב מביעים עניין במתרחש. בכל זאת אני אישה, מלקטת, יותר מדיי דברים יש בתוכו, אבל איפה לעזאזל זרקתי את הכרטיסיה?
הפקח חוזר אליי, ואני עונה לו שאיני מוצאת אותה, מה הוא רוצה שאני אעשה? ואם הוא רוצה עוד שבעה שקלים, בבקשה! הוא עונה שזה לא מעניין אותו, והוא רוצה לראות את הכרטיסיה כשהוא מבקש. למרות שאני מבינה שהוא מבצע את עבודתו, בשלב הזה טון הדיבור שלי היה שילוב של כעס וגיחוך, במיוחד שאין אפשרות לעלות לאוטובוס בלי לשלם, וכולה שבעה שקלים שיעזוב אותי במנוחה, בוקר, היום רק התחיל. וגם ככה עכשיו זה יישב לי על המצפון, אם זה פוגע בדרך כלשהי בנהג.
הבחור שישב לצידי, וכמה דקות לפני ניסה להתחיל איתי מצא כעת הזדמנות, ואמר לו "אני יושב לידה כל בוקר בקו הזה". למה אנשים אוהבים להתערב בדברים שלא קשורים אליהם ? בטח כשזו הפעם הראשונה שלי על הקו זה. "מה זה קשור" החזרתי לא בחביבות, והוא נבהל ושתק.
בסוף הפקח אמר: "טוב, את מקבלת אזהרה (בע"פ). בפעם הבאה אני אעלה על הקו הזה ואזכור אותך". חננה כמוני שלא לקחה מעולם מסטיק מאיזו מכולת בלי לשלם, מאושמת בנסיעה חינם. לא להאמין.
ברגע שהפקח ירד מהאוטובוס, קרה כמובן הדבר הצפוי, רציתי לבדוק מה השעה בסלולארי והכרטיסיה הייתה שם, בכיס החיצוני של התיק.
מספר רגעים אחרי, בחור שישב מאחורי שוחח בסלולארי ושמעתי אותו אומר: "לא ייתכן שזה אבד לך, תוציאי את כל התיקים שלך ותעשי חיפוש בכל הכיסים, זה בטוח שם".