טפו טפו טפו שלא נדע

מפליא הדבר, איך באדם רציונלי ככל שיהיה, מסתתרת באורח חייו אמונה טפלה כלשהי. גם אם ינסה להכחישה בכל תוקף, היא תצוץ ותראה לכולם כיצד הוא מדקדק בהוראותיה.
אבל לא, הוא כלל לא מאמין באמונות טפלות, הוא רק מעדיף לנסוע בכל בוקר באותו מסלול נסיעה מבלי לסטות מטר ממנו, לשאת מטבע בכיס מכנסיו, ולא לספר על דברים לפני שהתרחשו. ביום חשוב הוא ידאג ללבוש את חולצת המזל או את התחתונים הפוכים, ולא ישכח בלילה לישון בצד כזה או אחר.
אבל להאמין באמונות טפלות? חס וחלילה, טפו טפו טפו, חמסה חמסה חמסה, שלוש נקישות על השולחן (עשוי עץ כמובן).
בצידה השני של הסקאלה, מצויים הקיצונים שיודו (ואם צריך גם ישלפו מאגר הסברים) שכל תזוזה שלהם נשקלת בהתאם לאותן אמונות. מאלה, בלי עין הרע, כלל לא חסר, שכן כמעט לכל אמונה, יש את זו ההפוכה או המשלימה לה. מסוג הנושאים שאין רואים בהם את הסוף.
רובינו "חוטאים" באותן אמונות מבלי שנרגיש. שהרי מה, לא נבקש משאלה כש"כוכב נופל", ובטח לא נבזבז לריק, אחת נוספת כשריס נח על פנינו, ואיך אפשר ביום ההולדת לוותר על עצימת העיניים בתקווה, רגע לפני שמכבים את הנרות ונושפים על העוגה (שצריך אחר כך לאכול !!!).
יש מבינינו שיעדיפו לא להתגרות בגורל ולשבת בפינת השולחן שימנע את נישואינו הקרבים, ואם נרצה לזרז את התהליכים נשתמש במרפקים כדי לתפוס את הזר הנכסף של הכלה. לא נישא מראה שחלילה תישבר ונספוג בגללה שבע שנים רעות, לא נתעצבן כשינחתו על חולצתנו גללי יונה למזל טוב, וגם לא נתבאס על הרכבת הארורה בגרביונים שעתידה להביא עמה בשורות טובות.
אם תגרד לנו כף היד, נשמח שכן זהו סימן שנתקל בחבר קרוב וותיק, ואם אחת מהאוזניים תגרד או שבלי סיבה נפצח בגיהוק, נדע שמישהו מדבר עלינו. על מי הוא עוד יכול לדבר? ואם נגלה קשר עיקש בשיער, זה לא משום שהתעצלנו לסרקו היטב, אלא שמישהו חושב רק עלינו. איזה כייף! את ביש המזל, נפנה לחתול השחור שחלף על פנינו בבוקר, או שנמהר לשנות כיוון וללכת למקום אחר, כי משנה מקום- משנה מזל.
האמונות הטפלות כבשו כמעט כל תחום. נימצא אותן בספורט, בעסקים, ברפואה, ביחסים. וכצבא חצי העם, בכל חיל יתגלו אודותיהן סיפורים לרוב. בואו לא נשכח שצריך להאשים מישהו בכישלון. את הצלחה כמובן יזקפו לזכותם.
לפני ימים מספר נזכרתי באירוע שקשור בשירות הצבאי שלי. מעשה שכך היה:
האמונה הטפלה השכיחה בחיל הים, שנגזרת מאמונות הימאים לאורך ההיסטוריה, היא שאסור לאישה להיכנס לחדר המכונה, אחרת זו תחדל מפעילותה. הספינה משולה לאישה, והמכונה היא ליבה. אין לגרום לה לקנא או שמא להישבר בעת כניסתה של האישה האחרת.
המשרתים בספינות ובראשם הצ'יף שמרו על חדר זה מכל משמר, כאילו אוצר יקר ערך חבוי בו, וחסמו, גם אם היה צריך בגופם, את כניסת הבנות. לא משנה באילו אמצעים נקטו החיילות בבסיס, לא ניתן היה לחדור לחדר זה. גם כשהצטרפנו להפלגות, לא צלח בידי אף אחת להיכנס ולראות מהו אותו "חדר מכונה" מדובר, וסקרנותנו רק גברה.
סקרנותנו הגיעה לסיפוקה ביום בו הגיעו שתי ספינות של חיל הים הטורקי. מיד הגענו קבוצה של חיילות אל הספינות, הצוות שהתלהב לנוכח הקבוצה שהגיעה הזמין אותנו לעלות לסיור שכלל גם קפה ועוגיות ושלל סיפורים לא ברורים. במהלך הסיור, אני ויפית "איבדנו" את דרכנו, ורגלנו הובילו אותנו אל חדר המכונה. כשהגענו למחוז חפצינו, לא הבנו על מה המהומה, וקצת התאכזבנו מה"גילוי". מה לעזאזל ציפינו שיהיה בחדר מכונה?
כשייצאנו מהחדר, אחד מאנשי הצוות הבחין בנו, ושאל מאין הגענו. אנחנו הצבענו לכיוון אחר, אפילו לא ידענו אם גם הם מאמינים באותה אמונה טפלה.
מספר ימים אחר כך, כשהספינות התארגנו להפליג חזרה, המכונה שבקה חיים, והם נאלצו להתעכב עד שזו תוקנה.
אופס…
הימאים לאורך ההיסטוריה היו צריכים להאשים מישהו כשלב הספינה מתקלקל. הי נוח בחברה מיליטריסטית שוביניסטית להאשים את האישה. מעניין שדווקא, אישה עירומה על הספינה זה דבר טוב, כי לפי האמונה היא מרגיעה את הים (מרגיעה???)
נו טוב, נקצר בדברים כדי שלא נפתח פה לשטן…

פוסט זה פורסם בקטגוריה תהיות ותובנות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

27 תגובות על טפו טפו טפו שלא נדע

  1. BoR|S הגיב:

    גילוף עץ בצורת פלג גופה העליון של אישה עירומה על חרטום הספינה הוא מנהג עתיק של יורדי הים. אני חושב שזאת הייתה אחת הצורות להאנשת הספינה ולהמשלת דמותה לאישה – לפי מה שאת מספרת, ככה הדבר גם כיום.
    אם כיום האמונה היא שאישה שנכנסת לחדר המכונות תגרום לתקלה, אז פעם האמונה הייתה שאישה שעולה על ספינה, מביאה מזל רע.

  2. לימור הגיב:

    בוריס,
    אישה שעולה על ספינה- זה רע, אישה עירומה על הספינה- זה טוב – ויחי ההבדל הקטן! לכן היו מגלפים דמות אישה עירומה…
    הכניסה לחדר המכונה, לפי הבנתי, היא גם אמונה עתיקת יומין…

  3. BoR|S הגיב:

    לא כל-כך עתיקת יומין – פעם הספינות פעלו על מפרשים ומשוטים 🙂

  4. לימור הגיב:

    כן, זה עלה לי לראש כשכתבתי את זה :), אבל במונחים של היום, כל המוצרים של שנה החולפת נחשבים לענתיקות שצריך להציג במוזיאון.

  5. BoR|S הגיב:

    אז אם המונחים של היום לא מתאימים לנו, אולי כדי שנפעל על-מנת לשנות אותם? 🙂 ואם כבר במוזיאונים עסקנו, אז מומלץ לבקר במוזיאון הימי הלאומי שממוקם ליד מוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה.

  6. liorry הגיב:

    אני ממש ממש לא מאמין באמונות טפלות ובחיים לא פניתי לאחת מהן.. ההפך, מצד שני אני ממש אתאיסט אז איפשהו זה מקל עלי ה-אי אמונה הזאת… כמעט אנטי כלפי האמונות השונות ביניהן אמונות טפלות.

  7. BoR|S הגיב:

    ל-liorry:
    ונחזור לדילמה העתיקה – האם אתאיזם הוא סוג של אמונה? האם ניהיליזם או סובלנות גם הם יכולים להחשב לדת או אמונה מסוג מסויים?

  8. לימור הגיב:

    ליאור,
    משהו קטן? חייבת להסתתר איזו אמונה אחת…אל תדאג בסוף נחשוף אותה 🙂

    בוריס,
    אתה באמת רוצה להיכנס לדילמה הזו? 🙂
    וביקרתי במויזאון הזה, אכן, מומלץ!

  9. liorry הגיב:

    חח בוריס, אני לא רוצה להכנס לדילמה אבל הייתי אומר שאתאיזם זה לא ממש סוג של אמונה, יותר סוג של בחירה. מה שכן אמונה במקרה שלי זה יותר הסברי האבולוציה והמדע לבריאת העולם ובני האדם.

    לימור, חח אני מבטיח לך שאין 🙂 חבל על האנרגיה 😉

  10. margi הגיב:

    ויש גם אמונה שאסור לאישה לגעת בבצק של הלחם – כי אז הוא לא יתפח.
    🙂

    למעשה, אני חושבת שבחיל הים האמריקאי, יש אפילו נשים מכונאיות, כך שאולי זה באמת לאיותר מסתם אמונה תפלה.

  11. לימור הגיב:

    גם אצלנו הבודדות שהתאפשר להן להיכנס ולא רשמתי זאת הן המכשירניות (שדי סבלו מעבודתן), אך רק לצורך עבודה ויציאה מהירה.
    החובלות, הן היחידות שאף אחד לא יכל לומר להם דבר (אבל בבסיס בו שרתי באותם ימים, לא שרתו חובלות).

  12. אני חייבת להודות שאימצתי לי לא אחת ולא שתיים מהאמונות שתיארת כאן..

    כשלא מאמינים בשום דבר אחר, חייבים להיאחז במשהו.. 🙂

  13. לימור הגיב:

    מסכימה, מאחורי "חוסר אמונה"- תמיד מסתתרת אמונה כלשהי, לכן אני חושבת שבסוף תצוץ ותעלה האמונה של ליאור 🙂
    גם אני אימצתי (אומנם מספר מועט) אמונות שונות במהלך חיי…

  14. BoR|S הגיב:

    ל-לימור:
    אולי, דווקא נשמע לי כמו דיון פילוסופי מעניין (כשקוראים את סארטר, לא פלא שמגיעים לחשוב מחשבות שכאלה) שניתן לבצע מתישהו (אבל לא בשעות האלה שאני משום מה נשאר ער). אני חושב שלחוסר אמונה ניתן לקרוא בשמות שונים, החל בריאליזם וכלה בניהיליזם.

    ל-liorry:
    אני חושב שאמונה זאת בחירה לשכנע את עצמך שמערכת ערכים והבנות מסויימת היא נכונה בעינך ומתאימה לך.

  15. goodonion הגיב:

    אם חתולים שחורים יורקים ועוברים לצד השני של הכביש שאני עובר – אני אמור להבין מזה משהו?

  16. BoR|S הגיב:

    ל-goodonion:
    זה אומר שהם שינו משהו במאטריצה…

  17. לימור הגיב:

    שתמיד דופקים את השחורים…

  18. BoR|S הגיב:

    ל-לימור:
    זהירות! בסוף עוד נגיע לגזענות ותכנים פוגעניים ואז חבר הכנסת אמנון כהן יבוא לפה ויחסום לנו את הבלוג הנהדר הזה שגורם לנו להרהר בכל-כך הרבה דברים חשובים 🙂

  19. סתם_אחד הגיב:

    עניין האמונות התפלות דיי משעשע אותי. לרוב אנשים נוהגים להאמין בהם בעיקר כשנוח. אך אם למשל ידרש מהם לפעול בצורה שמעט חוצה את השיגרה לרוב אנשים יכריזו שאינם מאמינים בכך. אבל לדפוק על העץ, להביע משאלה מכוכב נופל ועוד, יעשו במהרה כי בסופו של דבר – מה זה יזיק?

    וכשאני חושב על זה הנושא מאוד אבסודרדי. כי כוכב נופל זה לרוב שרידי כוכבים שפעם היו חיים במשך מיליוני שנים עד אשכר נכלו והתפוצצו בנבכי היקום הגדול – כוכבים מתים. אז איכשהו זה נשמע לי אבסורד שכוכב מת זה סימן חיובי למילא משאלה.

    בכל מקרה באמת משעשע הסיפור על הספינה ובגדול אם רוצים להתעמת כמול האמונה הזו, אפשר מידי יום להגיע לחדר המכונות ולבדוק – האם באמת בכל פעם שמתקנים חדר המכונות זה בגלל שקודם היתה שם אישה?

    בכל מקרה גם אם זו אמונה תפלה או לא, לדעתי זה באמת יפה כשיש את גילוף האישה בחרתומי הספינה כמו שהיה נהוג בעבר.

  20. לימור הגיב:

    בוריס,
    תודה…אני מסמיקה 🙂
    וחלילה גזענות…אני אוהבת את כולם…

    סתם אחד,
    כן זה בדרך כלל כשנוח (כמו מרבית האמונות), ולא יותר מאמונה שמגשימה את עצמה.
    ואני בטוחה שגילוף האישה מוצא חן בעיני רבים 🙂

  21. BoR|S הגיב:

    ל-סתם_אחד:
    תיזהר רק שהפימיניסטיות לא יעלו אותך על המוקד בגלל המילים שלך 🙂

    ל-לימור:
    בכיף, אני מחלק מחמאות רק כאשר מגיע לאנשים 🙂
    (או לפחות ככה אני רוצה להאמין)

  22. עומר הגיב:

    מי אמר ש"אני לא מאמין באמונות תפלות, אבל שמעתי שזה עובד גם עבור מי שלא מאמין"?

    בדיוק יצא לי לדבר עם מישהו על הנושא של צירופי מקרים, וצרות שבאות בצרורות. אל מול הטענה כי חייב להיות משהו בכך שהדברים האלה מתרחשים, ניצבת הטענה כי אנשים מבחינים בתבניות שנוחות להם וזורקים את שאר האינפורמציה. כמה אירועים בלתי קשורים קורים בו זמנית? מה הסיכוי שניתן למצוא דימיון בין שניים מהם? וכיוצא בזה.

  23. BoR|S הגיב:

    ל-עומר:
    אני חושב שהדוגמא הכי טובה לכך היא כותרת של עיתון יומי שמטרתו היא למשוך קוראים. כל יום קורות תאונות דרכים, רובן כל-כך קלות שמדובר בעיקר בשריטה קטנה של פגוש ברכב אחר. מתי אנחנו שומעים על "מכת תאונות הדרכים"? כאשר בשבוע אחד מתרחשת יותר מתאונה קטלנית אחת.
    בקורס הקצינים שעשיתי היינו בסדרת חינוך בירושלים. אחת ההפעלות שהעבירו לנו הייתה סוג של דומינו עם קלפים. כל צוער קיבל מספר קלפים עם ציור על כל אחד מהם, והמדריך הניח קלף אחד על הרצפה. לפי סדר הישיבה היינו צריכים להניח ליד הקלף הזה אחד מן הקלפים שבידינו ולשכנע את שאר הקבוצה שיש קשר ישיר בין הקלפים. אם זה שהניח את הקלף הצליח לשכנע שהוא מתאים, הקלף היה נשאר על הרצפה, אם הוא לא הצליח, אז הוא מחזיר את הקלף ולוקח קלף נוסף מן הערמה.
    ניצחתי במשחק הזה כי לי אישית מאוד קל ליצור קשר בין כמעט כל 2 דברים (ויש גם חוקים מתמטיים כמו עקרון 6 השלבים) שתומכים ביכולת הזאת. העניין הוא שהכל תלוי בכושר השכנוע – לאחר שאחד הקלפים שלי עורר מחלוקת ובכל זאת הצלחתי לשכנע, הסברתי לאחד המצדדים בי (לאחר הפעילות) כיצד אני יכול להוכיח שאין כל קשר בין שני הקלפים או לפחות הם מנוגדים אחד לשני. השאלה היא כמובן כמה אנחנו מוכנים לקבל את ההסברים שמצביעים על הקשר והאם העובדה "שכולם עושים את זה" או "שזה עובד גם עבור מי שלא מאמין" משפיעה על כושר השיפוט שלנו.

  24. לימור הגיב:

    לעומר ובוריס,
    נכון שניתן לקשר כמעט בין כל שני דברים, ובעזרת כושר שכנוע, מה פשוט הדבר.
    אבל עדיין, לפעמיים, כשהצירופים כל כך קשורים אחד לשני או בנויים זה על זה, אי אפשר שלא להתפלא.
    אני בכלל מאמינה שאין דבר כזה מקרי…:), ויותר מדי אירועים בחיים הוכיחו לי זאת כל פעם מחדש…

  25. BoR|S הגיב:

    ל-לימור:
    מקרה זה אומר צירוף מסויים של אירועים שגרמו למצב מסויים בזמן מסויים – מה שהוא מקרה עבור מתבונן סתמי יכול להיות משהו מתוכנן היטב עבור מישהו אחר.
    הסיבה שאנחנו יכולים לקשר בין כל שני דברים היא בגלל שאנחנו דוברים באותה השפה ומשתמשים בדימויים – למעשה בין הרבה דברים שאפשר לקשר ביניהם לא באמת יש קשר ולו הקטן ביותר. הכל תלוי בכוח ההשפעה של המשכנע ונכונותו של המופשע לקבל את השכנוע.

    נ.ב. שלחתי לך invite לגוגל טוק.

  26. לימור הגיב:

    מה קורה שהמשכנע והמשוכנע הוא אותו אדם? 🙂
    ולא קיבלתי את ההזמנה.

  27. BoR|S הגיב:

    ל-לימור:
    במקרה כזה מדובר בשכנוע עצמי ויש אנשי מקצוע שמוסמכים בסכיזופרניה טפל בזה בצורה יותר טובה ממני 🙂

    הפעלת את הצ'אט בתיבת הג'ימייל שלך? (בגרסה האנגלית בבלבד)

כתוב תגובה לmargi לבטל