בשנים האחרונות, ואתמול הייתי עדה שוב לניצניה של התופעה הזו- ילדים לא יודעים לנהל את מלחמות המים כנדרש בשבועות.
בזמני (מה פתאום את אומרת את המילה הזו?) מלחמות המים היו הופכות לקרנבל חגיגי. ברחוב הצדדי שהתגוררתי, כל השכנים, קטנים וגדולים, היו יורדים מטה, מפעילים ממטרות, מוציאים החוצה את צינורות המים, ומסתובבים עם בקבוקי מים גדולים. שקיות מים היו נזרקות מגגות הבניינים ומהמרפסות. היינו נרטבים עד כלות.
היום, הילדים מתיזים עם רובי מים בלבד…
טוב, אולי השנה אני אדגים להם מלחמה אמיתית, מהי?
הרי על פי האמונה, אם שפכו עלייך מים- לא יעונה לך כל רע במשך השנה.
אז שווה לי להקריב עצמי, גם כדי ללמד, ועל הדרך לעשות איזו מצוה.
תגובות אחרונות
דני על אימאל'ה שערה לבנה! סתם_אחד על אוסף העגילים הבודדים אתרי הכרויות על אז להביא לו את המספר שלך? אתון עיוורת על אוסף העגילים הבודדים אתון עיוורת על אוסף העגילים הבודדים
רחוב צדדי: לימור צריקר 