העדפה לפי מוצא

בשבוע שעבר פורסם כי בשל המספר הזעום של יוצאי אתיופיה בשירות הציבורי (1.1%), לעומת מספרם באוכלוסייה (1.5%), וכחלק מתוכנית כוללת לשיפור קליטתם, אישרה הממשלה העדפה מתקנת לאוכלוסייה זו. בהתאם להצעה של זאב בוים, שר הקליטה, יוקצו 15 משרות ניהול חדשות בשרות המדינה שיאוישו על ידי אקדמאים יוצאי העדה. כמו כן יקלטו מאות סטודנטים, ויותאמו מבחני הכניסה לשירות המדינה לבני העדה.
כשקראתי את הידיעה, נזכרתי כיצד לפני כחמש שנים, לאחר השחרור, הגעתי למשרד כלשהו לראיון עבודה. לפניי נכנסו שתי בחורות ממוצא אתיופי, בעוד אני עומדת במרחק מה מהן, מספיק קרוב כדי לשמוע את השיחה אך לא קרובה לטווח ראיתן. הן אמרו לעובדת שקיבלה את פניהן שהגיעו לראיון. העובדת טענה שכבר איישה את התפקידים, למרות שהן התעקשו שהוזמנו ונקבעה פגישה. בעודי שומעת את דבריה כעסתי נורא, הרי לשם מה גם אני טרחתי והגעתי. נכנסתי אחריהן, ולהפתעתי מיד הוכנסתי לראיון. שאלתי אותה, מדוע היא אמרה שאינם זקוקים לעובדים יותר, והיא זרקה איזה תירוץ עלוב. במהלך הראיון התברר כמובן, שחסרים להם עובדים. לא מדובר היה במשרות נחשקות, אלא בעבודה משרדית, משרות לאנשים צעירים שזה עתה השתחררו מצה"ל, ללא כישורים מיוחדים או תכנות יוצאות דופן- לא שזה רלוונטי כלל.
המחשבה, ששפטו אותן על פי כמות המלנין בגופן, בלתי נסבלת. אותה מעסיקה נפנפה אותן בלי לתת להן הזדמנות להציג עצמן. אני מרחמת על אנשים כמותה. אנשים ששופטים אדם על פי מראהו, מינו, אמונתו, נטיותיו המיניות, השכלתו וכיו"ב- מפסידים. מפסידים בדרכם בחיים היכרות עם אנשים מדהימים.
אין כלל ויכוח שבמדינת ישראל ישנן אוכלוסיות מוחלשות. אולם, האם הפתרון מצוי בהעדפה מתקנת כוללנית? אינני חושבת כך.
אינני תומכת בהעדפה מתקנת רחבה לאף אוכלוסייה, ובהן בין היתר: אתיופים, נשים, תושבי ערי פיתוח, מזרחים, ערבים, עולים חדשים. כיון שזו לא פותרת את הבעיה האמיתית של אוכלוסיות מוחלשות, אלא ממשיכה בהנצחת הפערים הקיימים.
מובן שהשאיפה היא חלוקת המשאבים החברתיים והכלכליים, והענקת תנאי פתיחה שווים לכל אדם להתמודדות על אותם משאבים. אך האוכלוסיות המוחלשות לא בהכרח תלויות בהקשר של מוצא, מין, דת, מקום מגורים, מספר השנים בארץ. מה לגביהן? אלו כאמור נופלות בין הכיסאות.
כמו כן, כל אחת מהקבוצות שהזכרתי, היא קבוצה רחבה הכוללת בתוכה תת קבוצות רבות. אם לדוגמה, אנו מקצים אחוז מסוים של משרות לאוכלוסיות שאינן מיוצגות כראוי, מי שעתיד לאייש אותן הם בדיוק אותם אנשים שבלאו וכי היו מצליחים לפרוץ את אותה 'תקרת זכוכית'.
ההתמקדות צריכה להיעשות – בתנאי הפתיחה של האוכלוסיות המוחלשות. לא בהתאמת המשרות אליהן, אלא בהתאמת האוכלוסיות המוחלשות לאותן משרות. איתור תת הקבוצות באותן אוכלוסיות על מרכיביהן וצורכיהם השונים, הקניית ידע וכלים ישימים באמצעות חינוך להעצמה ומימוש הפוטנציאל שיובילו להתמודדות שווה וצודקת בשוק התעסוקתי. ולא שעיקר ההתמודדות תהיה בניסיון למלא מכסות.

פוסט זה פורסם בקטגוריה חברה ופוליטיקה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על העדפה לפי מוצא

  1. העדפה מתקנת היא בעיה כי היא העדפה.

    פשוט צריך לשנות את האנשים. 🙄

  2. חזי הגיב:

    1.1% זה פחות מ- 1.5% אבל לקרוא לזה מספר זעום זה מוגזם

  3. הומר הגיב:

    דווקא העדפה מתקנת לאורך זמן יוצרת שינוי מהותי בחברה. ייצוג נשים המבוסס על העדפה מתקנת הוביל לדרישה להגנה על ייצוג גברים במדינות נורדיות.
    אין פסול בהעדפה מתקנת באופן מהותי, יש לשים לב שזה לא הופך להחלשה ולהנמכה של איכות התחום המתוקן.

  4. לימורצ הגיב:

    חזי,
    גם אם זה לא מספר זעום, ישנן בארץ אוכלוסיות מוחלשות והשאלה מהי הדרך היעילה לסייע להן.

    הומר,
    לי מפריעה הכללה של אולוסיה. נשים לדוגמה: האם הן אמידות או עניות? עולות או וותיקות? מתגוררות בפריפרי או במרכז? השכלה? מוצא? וכו'.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s