לפעמים לוקח לי קצת זמן, למרות היותי אישה, עד שאני מבחינה בשינוי אצל מכרים וחברים שלא פגשתי זה זמן מה. "וואלה, משקפיים. שמתי לב שמשהו שונה בך", אני אומרת לבסוף. אלו מתווספים לתלונות שאני שומעת לא פעם על כאבים בעיניים.
שרירי העיניים שלנו זקוקים לתרגול כמו כל שריר אחר. היות ואת שאר השרירים רובינו מפעילים בשלל פעילויות במהלך היום, העיניים לעיתים נעות ימינה ושמאלה אם בכלל (אנו מפנים את הראש ולא את העיניים).
אז מי שרוצה לשמור, לחזק ולשפר את בריאות עיניו, לפניכם מספר תרגילי יוגה (אני בכלל ממליצה לתרגל יוגה, פילאטיס, טאי צ'י או כל סוג של מתיחות לצד פעילות אירובית אבל זה לפוסט אחר אולי).
יצא לי להכיר אנשים שמתרגילים זאת עשרות שנים והראייה שלהם מצויינת, או כאלה שדיווחו על ירידה במספר. הראייה שלי תמיד הייתה טובה כך שאיני יכולה להעיד על שינויים. תרגילים אלו נלמדים בכל שיעורי יוגה קלאסית ומצויים בספרים רבים (לפחות כאלה שאני קראתי). אני אוטודידקטית בתחום זה, כך שהדברים כאן כמובן לא באים להחליף פנייה לאיש מקצוע אם הינכם סובלים מבעיות בריאותיות כלשהן.
באתר מעולה זה יש הדגמה של התרגילים לעיניים:
רצוי לתרגל כל יום, לחזור על כל תרגיל כ-5 פעמים, ואז לעבור לתרגיל הבא אחריו. בסך הכל חמש דקות מזמנכם.
יש להשאיר את הראש יציב לאורך כל התרגילים, רק העיניים זזות.
1. הביטו רחוק מעלה ואחר כך רחוק מטה.
2. הביטו רחוק ימינה ואחר כך רחוק שמאלה.
3. הביטו למעלה- ימינה ואחר כך למטה-שמאלה (אלכסון).
4. הביטו למעלה-שמאלה ואחר כך למטה-ימינה (אלכסון)
5. דמינו לעצמכם שעון גדול, והזיזו את העיניים בסיבוב עם כיוון השעון: מהשעה שתיים עשרה, שלוש, שש, תשע וכן הלאה.
6. נגד כיוון השעון.
7. הציבו את האגודל במרחק של 30 ס"מ מהפנים, והעבירו את המבט מהאגודל לקיר שמאחריו, ושוב לאגדול וכך הלאה.
לסיום יש לשפשף את כפות הידיים זו בזו כדי שיתחממו, ולכסות את העיניים (לא ללחוץ עליהן). תרגיל זה מומלץ לבצע בכל עת שיש לכם כ-20 דקות פנויות במהלך יום עמוס, למנוחה ורגיעה.
מצטרף לגבי היוגה. דבר מדהים.
אני ביוגה כבר שלוש שנים בערך, ונהנה מכל רגע. זה מחזק את השרירים ומותח אותם, ובכלל משרה הרבה רגיעה ומגביר את הגמישות של הגוף.
ובגילנו המתקדם (גילי לפחות) רצוי להגביר את הגמישות …
כוח, יציבות, גמישות- לא רק פיזית גם מחשבתית ועוד יתרונות רבים, בכל גיל ולא רק למתקדמים :), ובייחוד לאלו שעסוקים רק בפעילות אירובית ולא מבינים את החשיבות של המתיחות.
את יודעת מה מצחיק,
שבד"כ אלו שיקראו דברים כאלה הם כאלה שזה אבוד להם…
לא אבוד! וזה לא נאמר מאיזו אופטימיות נאיבית- אפשר תמיד לשפר או לפחות שהמצב לא יהיה גרוע יותר 🙂
וואי מעולה! אני חייבת לנסות. בדיוק קבעתי לי תור לבדיקה לניתוח לייזר, אבל תכלס אין סיכוי שאני אלך על זה.
התמדה, זה הכי חשוב, עדיף בשעות הבוקר לפני שהיום מתחיל- יותר קל, אבל זה עניין אישי.ולא לשכוח בסוף הרפיה 🙂 מקווה שזה יעזור, בהצלחה!
שמתי לב שמרצים לפיזיקה מודעים לשעמום הגואה של ההרצאות שלהם בקורסים המוקדמים ולפיכך כולם ללא יוצא מן הכלל (מבין ארבעה שיצא לי להכיר עד כה), משתדלים להשחיל בדיחה (מצחיקה או מצחיקה פחות) אחת לבערך רבע שעה.
אחד הדברים שהמרצה שלנו סיפר השנה הוא שכדאי לנו לשבת כמה שיותר קרוב ללוח, כי מכיוון שאנחנו כל הזמן עסוקים בלבהות בלוח לסירוגין עם להעתיק למחברות, אזי שאנחנו כל הזמן מאמצים את העיניים ממבט בדף שמרוחק מאיתנו כמה סנטימטרים למרחק של כמה מטרים עד הלוח.
כתוצאה מכך הוא אמר שפעמים רבות אנשים שנכנסים לאקדמיה, יוצאים משם חמושים לא רק בידע, אלא גם במשקפיים.
עוד הוא המשיך וסיפר לנו כיצד הוא ממליץ לנו ללמוד, ואמר שכדאי ללמצוא לעצמנו בני זוג ללימודים בצוותא, והירידה בראייה עוזרת מאוד למצוא בני זוג 🙂
נ.ב. זה מפתיע לגלות שהאתר הזה אשר מראה לכולם צילומסך של הבלוג שלי, עדיין מראה את הבלוג בעיצובו הישן.
אכן מפתיע שזה מראה את הבלוג בעיצוב הישן, למרות שהחדש יפה יותר 🙂
אני מתארת לעצמי איך סטודנטים נראים בעיני המרצים לפיזיקה – וודאי לא מראה מלבב במיוחד, שאף אחד לא ממש מתעניין בדברים שלהם- למרות שתמיד יש את אלו שמאוד יתעניינו…
ירידה בראייה עוזרת למצוא בני זוג, למה? המראה הגיקי מושך יותר?
אני אסתפק במשקפי שמש 🙂
ל-לימור:
הבלוג מודה לך מקרב ליבו על המחמאה! 🙂
(אני מרשה לעצמי לנכס חלקה לעצמי, שכן אני בחרתי בעיצוב :)) מה את אומרת על כך שאני אעשה איתך עסקה? אני אשוב לכתוב, ואת תשובי לבקר שם? 🙂
בטכניון זאת באמת יכולה להיות בעיה, מכיוון שכולם (למעט אולי ארכיטקטורה) חייבים ללמוד פיזיקה, שני קורסים לפחות.
ירידה בראייה עוזרת למצוא בני זוג, לאו דווקא בשל המראה הגיקי (מה זה מראה גיקי בכלל?), אלא מכיוון שכאשר רואים פחות טוב, אז פתאום אנשים נראים יותר טוב (כמו עם בירה, והכרזות הללו שאפשר למצוא בפאבים רבים אצלנו בחיפה: http://carcino.gen.nz/images/index.php/00b9a680/058fb457).
אהמ…ידעתי! הרי כבר אמרו לפני שלעיתים כדי למצוא אהבה צריך לעצום עין אחת וכדי לשמור עליה יש לעצום את שתיהן 🙂
תשוב לכתוב, אני וודאי אבקר 😛
רכשתי לאחרונה wii fit ונהנתי מאוד מאימוני היוגה שלי עד שקרובת משפחה שהיא, לא עלינו, מדריכת יוגה, טענה שהווריאר פוזישן שלי, מקור גאוותי, לא מרשים במיוחד. זנחתי את התחום.
אבל תרגילי עיניים אני חושב שאני עוד יכול לעשות.
אני מסכימה עם קרובת המשפחה שלך, למה 'לא עלינו' ? 🙂
למה לא להיכנס לשיעורים האלו בחדרי הכושר? יותר מוטובציה, הדרכה לבצע את התרגילים נכון. ובעיקר יותר בחורות (בעיקר בפילאטיס כמו שנהוג לומר מיועד ל'כוסיות' (לפחות איפה שאני מתאמנת), ביוגה ובטאי צ'י מצטרפים גם מבוגרים :))
אבל בשורה התחתונה אם אתה מתחבר רק ל- wii fit, מוטב לפחות את זה, מאשר כלום…כמו מרבית האנשים…
לא עלינו כי "מדריכת יוגה, זה מקצוע זה? בשביל זה למדה משפטים? מסכנים ההורים שלה…" ועוד כל מיני דברים שעלו סביב שולחן הסדר.
אולי אני אנסה טאי צ'י בפארק יום אחד.
היעד הבא שלי, אחרי שאסיים תואר שני הוא לימודיי יוגה בצורה מקצועית יותר. רק שמנסים – מתמכרים.
יותר מעניין ממשפטים 🙂
תנסה, גם אם רק לצורך החוויה!
ל-לימור:
מתי סיום התואר יראה באופק?
ולגבי האהבה, אני מסרב לקבל את הגישה הזו, אהבה ניתן למצוא רק אם שתי העינים פקוחות.
אני עדיין לא רואה את הסוף בעיקר בגלל כמה שינויים שעשייתי בתחום, אבל לימודיי היוגה בסוף יקרו, בינתיים, אני נהנית מהם בסטודיו.
אני צחקתי, למרות שאומרים שאהבה עיוורת, לא?
ל-לימור:
לא יודע, בזמן האחרון אני מתחיל לפקפק אף בקיומה.
הי, תודה על התרגילים. אני והזוגי נתחיל לתרגל
בבקשה 😉