בהמשך לזה.
סטודנטים שכל ייעודם מהשיעור הראשון הוא חשיפת מרכיבי הבחינה. כל שאלה/ הערה שיזרקו באוויר תכלול את המילה "מבחן" *
"רגע, דבר כזה יכול להופיע במבחן" (חרדה)
"אם אני פותר את כל השאלות בספר,יש סיכוי שאתקל בחלק מהן במבחן" (חרשנות יתר)
"לא למדנו על תועלת שולית- זה אומר שזה לא יופיע במבחן" (הסקת מסקנות)
"אם לדוגמה במבחן אתה מבקש מאתנו לחשב את Z, אז אני יכול…" (ראיית הנולד)
"לפני המבחן ניפגש לתרגול " (תיאום ציפיות בתחילת סמסטר)
המרצה אמר בצחוק: "הנה דוגמה לשאלה שתהיה בבחינה", והביא דוגמה ממצגת שרצה באינטרנט. הסטודנט הראשון שקפץ בשומעו את המילה "מבחן" אמר: "עכשיו כולם יהיו בשקט, בכל זאת מדובר במבחן ".
המרצה אמר שאם נגלה יצרתיות כזו בשאלה: "מצא את x", בה הסטודנט פשוט הקיף את x ורשם "הנה הוא" (לפחות לא צבע אותו בדומה לציור השבועי לילד),נקבל את מירב הנקודות (אני חוששת שסטודנטים נורא התאכזבו שאין מדובר בשאלות שעתידות להופיע).
אח…סטודנטים
*הציטוטים נכתבו בלשון זכר, כמובן שזה מתייחס בעיקר אליהם (טוב נו, לשני המינים)
רחוב צדדי: לימור צריקר 
האמת נשמע מטריד ביותר להסתובב כל היום בתחושה הזאת 🙂 הצד החיובי הוא שאחר כך תוכלי להיות בלשית במשטרה מרוב חקירות בזמן התואר 🙂
זה פשוט כלום, הנה שני מקרים מעניינים שקרו לי : בראשון מישהו "ביקש" את הרשימה הביביליוגרפית של שרון וביקש את עצתי לגבי עבודה בצורה שלא משתמעת לשתי פנים
ובשני ,מישהו אשכרה ציפה שאני אפתור את מבחן הבית שלו על חשבון הסטודנטים האחרים
ליאורי,
בקרוב אצלך :), קצת עצוב ומדאיג שאנשים באים ללמוד כדי לעבור מבחן…משטרה? אני? נאאאאא
יהונתן,
כבר קראתי על שני המקרים (אם אני לא מגיבה, זה לא אומר שאני לא מתעדכנת 🙂 ), אלו פני החברה שלנו, מוצאים את זה בחינוך לגיל הרך ובהשכלה הגבוהה…הציעו לי פעמים רבות תשלום עבור הכנת עבודות שעבורי הן בדיחה, וממש לא עניין אותי כשנעלבו כשאמרתי לא!
חח זה היה בציניות לחלוטין 🙂 וכן, בקרוב אצלי, מדעי המחשב… בהצלחה לנו
כן, בקרוב נתחלף בתפקידים 🙂
חח כן אה… ואז אני אכתוב פוסטים כאלה 🙂
מה לעשות, בני אדם הם בני אדם ולא משנה איזה תואר יש להם.
הציפייה שלי לפחות, מאנשים שלומדים לתארים מתקדמים, שלא ילמדו כדי לעבור מבחן (או עבור דף נייר), ציפייה מוגזמת? לא חושבת…
בדיוק נתקלתי בדילמה הזאת (בפוסט האחרון שלי, נכון לרגע כתיבת שורות אלה), מה עדיף, ללמוד למבחן או ללמוד את חומר הלימוד?
ככל שאני מתבגר, אני נוטה בכל זאת לחשוב כי ללמוד לבחינה חשוב יותר מאשר ללמוד את החומר, כי בסופו של דבר הבחינה היא זאת שתקבע אם נעבור את הקורס או נסיים את התואר בהצטיינות. מה גם שפעמים רבות, גם ככה אין הרבה קשר בין האקדמיה לעולם האמיתי שם בחוץ, והציונים בבחינות הן אלה אשר בסופו של דבר ימקמו את קורות החיים שלנו מעל מועמדים אחרים בעוד שאת הידע הרלוונטי לעבודה נרכוש במהלך העבודה בהתבסס על החומר שלמדנו באקדמיה.
ולמה אי אפשר לשלב בין השנים, במסגרת המגבלות כמובן? למה צריך לבחור? ברור כשאין זמן, מחפשים לעיתים קצורי דרך, אבל אם תמיד אדם בוחר להיות בחוסר זמן ללמוד, הוא מפסיד כל כך הרבה…
הכל תלוי בשאיפות שלנו לעתיד ולהמשך החיים.