אני באמת כבר מתחילה לדאוג, שמא רשום על מצחי 'דרוש חתן' מבלי שאהיה מודעת לכך (מרגישה ביסודי כמו 'הילד עם השלט על הגב'). בהמשך לדברים שנכתבו כאן. בשבוע שעבר בעת שנסעתי באוטובוס (כן גם זה קורה לעיתים. לעיתים- משום שאעדיף לצעוד ולא לעלות על הדבר המחניק הזה), התיישבה מולי אישה מבוגרת, שלאורך דקות ארוכות נעצה בי מבטים. כיוון שראיתי שמדובר בדתייה, הנחתי שכנראה לא יאה לה סגנון הלבוש שלי. עד הרגע בו היא פתחה בשיחה (ולעזאזל עם הנימוסין, האיפוק והסקרנות שלי שמשכו את השיחה):
האישה: בת כמה את?
אני: 25, למה?
האישה: את פנויה?
אני: למה את שואלת?
האישה: אני חושבת שאת תתאימי למישהו.
אני: אני לא מכירה אותך ואת לא אותי. אני מעדיפה שזרים לא יכירו לי זרים.
האישה: לא מדובר בזר, מדובר בבן שלי.
אני: וככה את מחפשת כלה עבור הבן שלך?
האישה: את יודעת מה הולך עכשיו?
אני: מה?
האישה: אין בחורות טובות. תסתכלי מסביב אי אפשר למצוא אותן. הבן שלי בחור טוב, הוא מרצה, יש לו דירה, רכב, חסר לו רק בחורה טובה. הבעיה היא שהוא ביישן. הוא מתבייש לדבר עם בנות.
אני: אז תגידי לבן שלך שיפסיק להתבייש ויתחיל ליזום.
האישה: אבל בשביל זה קיימים ההורים, זה גם התפקיד שלהם. הנה, אני ראיתי אותך, אני אוהבת איך שאת נראית ובגלל זה אני מבררת. אין ברירה עם המצב היום, הורים חייבים להתערב.
מכאן אתחלתי במסע שכנוע שאני זו שכמובן לא מתאימה לבן שלה (אין לי מושג איך השיחה הזו לא נפסקה כבר)
אני: אבל אני חילונית.
האישה: חילונית חילונית, אפילו לא מסורתית?
אני: ממש לא. אני נוסעת בשבת, מדליקה אש,מאזינה למוזיקה, הכל…
האישה: אין בעיה. אפשר לפתור את זה. תתחילי לשמור שבת. זה טוב לשמור שבת, כל השבוע עובדים…
אני: אבל ראית איך אני מתלבשת, זה בטח יפריע לו.
האישה: אפשר לפתור את זה. תאמיני לי, אם תתלבשי יותר צנוע, זה יעשה לך רק טוב. זה לא טוב לבחורות להתלבש ככה, קצת צניעות, את תראי שתרגישי יותר טוב.
אני (כבר ראיתי שאין ברירה): טוב, זה לא מתאים.
האישה: אבל את בת 25, את כבר היית אמורה להיות נשואה. בנות צריכות להתחתן בגיל 22.
ואז בשיאן של התובנות, הייתי צריכה לפרוש ולרדת.
רחוב צדדי: לימור צריקר 
מוכר. לכן, כדי למנוע כל סיכוי שאני אתחתן בעתיד הקרוב, פתחתי את האתר הזה.
🙂
פולניה?
מעניין אם זה גם עובד בכיוון ההפוך. אם באוטובוס יתיישב מולי אב שירצה לשדך לי הבת שלו. הממממממ…. בפעם היחידה שגבר זר ניסה לשדך לי מישהי היא הגיעה עם תוית מחיר, מונה וריח בעייתי מאוד של סיגריות ווודקה.
פששש, שידוך לזר מוחלט. איזה קטעים!
תאמת, גיל 22 נשמע לי צעיר מדי בשביל שנות ה2000 ועכשיו הרי 30 זה ה20 החדש..
למרות שיש את כל העניין הביולוגי אצל נשים שמלחיץ אותן..טיק..טאק..
אני חושב שלפחות עד גיל 30 צריך להתחתן (למי שרוצה, כן?) כי אם לא, מוצאים את עצמנו אחר כך זקנים ממורמרים עם חתול אפור בבית וקמטים.
)-:
הבעיה של אנשים כמו הבן של הגברת הזקנה שהתיישבה לידך באוטובוס, היא ההורים שלו, שלא עשו דבר בשביל לפתח בו כישורים אישיים ליוזמה. הורים שדואגים לכל פיפס קטן של הילדים שלהם הם-אלה שגורמים לביישנות הזאת. ברגע שהילד מורגל מגיל צעיר לפעול למען השגת המטרות שלו – סביר להניח שהוא יהיה פחות ביישן ויותר יוזם.
ל-פואט: אני חושב שלא הגיל הוא זה שקובע. אני בשביל עצמי החלטתי שלא אחשוב על חתונה לפני שאוכל להחזיק ולקיים משפחה. זה מה שצריך להניע אותנו בעת מחשבה על הקמת משפחה – האם אנחנו מסוגלים לאפשר למשפחה הזאת קיום נורמלי בכוחות עצמנו.
יש לי רק שתי מילים להגיד:
אלוהים ו-אדירים.
לאו דווקא בסדר הזה.
שתזמין לו כלה מהאינטרנט. היום בטח עושים משלוחים עד הבית.
אנשים לא כבר מעריכים יוזמה ודאגה של אמא פולניה 😀
אנשים כבר לא מעריכים יוזמה ודאגה של אמא פולניה 🙂
יהונתן,
למען הסדר הטוב (וכדי שהורי יהיו רגועים) אין להסיק מן הכתוב, שאין בכוונתי להינשא.
האיש,
אני לא טובה בזיהוי המוצא, אבל בינינו, זה באמת משנה? הטיפוס הזה פשוט קיים.
אמיר,
דווקא לי קרה שאבא אחד רצה להכיר לי את הבן שלו. זה לא היה מישהו שהכרתי מקרוב חוץ מאמירת שלום, אבל ברגע שהוא שמע שבעוד מספר חודשים אני מתחילה את התואר השני, לא עמדתי בציפיות 'עקרת הבית' שהוא רצה לבנו.
ובוא נראה אותך מעריך את היוזמה, אם אימא שלך הייתה נוהגת כך…אחרי מקרים כאלה, אני דווקא מעריכה יותר את הורי…:)
יוחאי,
זה מפתיע אותך? אני יכולה לכתוב פוסטים שלמים על נסיונות כאלו.
פואט,
אז אנחנו צריכים לדאוג? אתה עכשיו מבטל את החופשה שלך עד למציאת כלה ראויה. שיתחנו מצדי בגיל 18, 22, 30 או 35 או שלא יתחתנו כלל, רק שזרים לא יתערבו בנעשה.
Boris,
אני מסכימה עם שתי התגובות שלך. הורים שמעורבים יתר על המידה, ואח"כ מתפלאים שבנם לא מסוגל לנהל שיחה, ושוב הם מתמודדים במקומו.והלוואי שכולם היו שואלים את השאלות שאתה כתבת, לפני שהם ממהרים להרחיב את המשפחה…
עומר,
דווקא במהלך השיחה הצעתי לה את האפשרות של האינטרנט, היא אמרה שהוא ניסה אבל 'את יודעת איזה בחורות יש שם?', זה לא הצליח לו.
לימור, איפשהו בגיל 29 הגעתי למסקנה שאם הישועה תבוא מכיוון ההורים אז באמת שלא איכפת לי. אני עושה את המאמצים שלי ולא רואה סיבה לדחות אפשרויות מהכיוון של ההורים. מה רע? אני סומך על שיקול הדעת שלהם. אמא שלי לא תתנהג כמו שאת תיארת אבל המוטיבציה עצמה זהה. הכל שאלה של טקטיקה. מבחינתי, כל משפט שמתחיל ב-"אגב, פגשתי שבוע שעבר את הבת של ________ " ראוי לבדיקה 🙂 בייחוד מאז שאני גר בניכר ולמדתי להעריך את ההיצע הישראלי שאין שני לו, עם כל הדפיקויות והשריטות.
אה, לא, לא. אני לא מתכוון הכרויות בדוסי-נט או משהו כזה. אני בטוח שתמורת מספיק כסף אפשר להזמין כלה יהודיה וחסודה מרוסיה או משהו.
הדבר שהטריד אותי בשיחה הוא שבגלל הזרות, ברור שלא אכפת לה מי את. הו, את בחורה. יופי, את עונה על הקריטריון הבסיסי. עכשיו רק תתלבשי צנוע ותשמרי שבת, זו לא בעיה, נכון? כדאי לך. מדובר בבחור שלא מסוגל להסתדר בעצמו ונמאס לי להיות אמא שלו. רוצה להחליף אותי?
ל-עומר:
יהודיה וחסודה מרוסיה? איפה משיגים אחת כזאת? 🙂
אמיר,
חשבתי שבלונדון הייאוש נעשה יותר נוח…(איזה לא מקורית אני).
זה ההבדל בין אדם שמתגורר מספר שנים בניכר לבין כאלה שאחרי גיחות קצרות, מספרים – כמה המקומיות שם טובות ושוות יותר מהישראליות. אני צריכה לשמור את התגובה הזו 🙂
ברור שכדאי לבדוק הצעות, אבל תודה שזה מקרה קצת הזוי, בייחוד שמדובר באישה שכלל לא מכירה אותי- ובחנה אותי רק לפי המראה, ויתרה מזאת, מדובר בדתיים. שאחד הדברים שלדעתי אי אפשר להתפשר עליו הוא דת. כך שגם אם היה מדובר באנשים שמכירים אותי היטב, הייתי מסרבת.
עומר,
בדיוק כפי שעניתי לאמיר- היא בחנה אותי רק לפי מראה עיניה- כל השאר יכול להסתדר מעצמו. ואני מצטרפת לבוריס בשאלה???
הייאוש היתה תמיד יותר נח בבועה הלונדונית הקטנה שלי אך גם לזה יש גבול 🙂 טובות ושוות יותר? הכל שאלה של פרמטרים. לא-ישראליות יכולות להיות הרבה פחות נשכניות וכוחניות (הכללה פרועה אני מסכים) מה שיכול גם בקלות להפוך אותן למשעממות וחינניות נטולות כל אופי (הכללה פרועה לא פחות). למרות שהאנגלית שגורה בפי כמעט כשפת אם אי אפשר להשוות שיחה עם מישהי בעברית לעומת אנגלית. האופציה הראשונה הרבה פחות מלאכותית ופחות הוליוודית. ישנם כל כך הרבה ניואנסים ותרבות משותפת שגם האנגליה הכי שווה או האירית הכי מגניבה לא יכולות להתחרות בה. זאת כמובן הראייה שלי אחרי כל המזן הזה. יכול להיות שכאן (לונדון) הבחורות פחות לחוצות ונטולות פוזה כפי ששמעתי חברים מתבטאים, אך היעדר הפלפל הזה מורגש מאוד אחרי חמש דקות של שיחה וצחקוקי סרק. זה יכול להחזיק כמה שעות ואולי אפילו סוף שבוע, אבל לא מעבר מבחינתי.
אני מסכים שמה שקרה לך הוא מוזר אבל אפשר להסתכל על זה בתור מחמאה, את לא חושבת? תחשבי כמה בחורות האמא הזאת עברה עד שהחליטה שאת The one.
פינגבאק: עוד בלוג תל-אביבי
אמיר,
בקשר לשפה, אני שומעת על המגבלה הזו, די הרבה מאנשים שעלו לארץ, למרות שהם כבר די הרבה שנים כאן. ולכן הם מתראים עם אנשים שעלו מאותה מדינה. ובכל זאת זה תמיד מפתיע אותי שגם אחרי זמן רב קשה להסתגל.
לא נותר לי אלא להסכים איתך שלא ניתן להתחרות עם הבנות בארץ:)
ועוד נקודה שכבר דיסקסטי בה די הרבה, 'הבנות עם הפוזה' או כאלו שנחשבות למתנשאות וכיו"צ, זה הרבה פעמים נובע מתוך ביישנות ומופנמות וגברים לא מפרשים זאת נכון.
אבל אחרת באמת יהיה משעמם…כמובן שלמשחקים האלו צריכים להיות גבולות.
Boris,
אני רואה שיואב מצא פתרון דומה למה שעומר מציע.
פוסט מצויין.
מסתבר שלבקש מאימא שלי להתסובב באוטובוסים ולתפוס לי בחורות היה משתלם 😛
אז אתה הוא הבן הביישן! למה היא לא אמרה קודם ?
בקצב הזה, צריך להקים איגוד שידאג לאינטרסים של אימהות הרווקים…
תודה רבה, מסתבר שמשתלם לנסוע לעיתים באוטובוס ואח"כ לפרסם את השיחה.
חכי חכי עד שלך יהיה ילד בן 25 לא נשוי 🙂
הכל עובר עלייך, אה? 🙂
אני לא חושב שיש פה עניין של הסתגלות לימור, זה עניין של תקשורת נטו. אני אוהב את השפה העברית והיא מתחברת אצלי עם כל הרבה דברים אחרים בניגוד לאנגלית ששמורה יותר לסרטים, מוזיקה ושאר דברים הרבה פחות אישיים. זה מתסכל במיוחד לדבר עם מישהי מברזיל למשל עם אנגלית קלוקלת שיכולה להיות דוקטור לפיזיקה אבל בגלל שהיא נאבקת עם השפה נוצר הרושם המוטעה שהיא בקושי סיימה כתה טיפולית. מאוד קשה להגיע לאיזשהו מצב של זרימה ואינטימיות ככה. במיוחד קשקשן צמרת שכמוני 🙂
עם המורעלות שאתה מגלה כלפי השפה העברית, נראה שאכן הגיע הזמן לביקור מולדת 🙂
הנחתי שניתן להסתגל בסופו של דבר, ואז הניואנסים שאתה מדבר עליהם פחות מורגשים. אבל אם אתה אומר…
פגשתי איזה יהודי באיטליה שדווקא סיפר, שהוא מחפש כלה יהודיה- כשאת הבנות היהודיות הוא מכבד יותר (הוא גם חשב שבארץ כל הבנות נורא חסודות), ולבנתיים כדי 'לספק את צרכיו' הוא יוצא עם נוכריות, אבל מה שקורה כל פעם מחדש, שהוא מתאהב בהן, ואז מתחיל מאבק בין השכל ללב…הוא גדל בארץ עד כיתה ב', ואני חושבת שדווקא במקרה שלו, עדיף שימצא שם מישהי (אבל בבלגן של משפחתו- סיכויו קלושים), העברית שלו הייתה צולעת, ואכן, היה נורא קשה להתחבר לדברים שאמר- למרות שהוא נורא התלהב שסוף סוף יש לו את ההזדמנות לדבר בעברית עם מישהו.
אני בארץ מיום חמישי עד ה-29 אם את כבר מעלה את הנושא של ביקור מולדת 🙂 יש אמהות דתיות בקהל במקרה??
זאת גם מורעלות אך זאת גם המורשת והתרבות שלי שש שנים באנגליה לא ישנו. השם מורן ואיילת מצלצל הרבה יותר נעים באוזן מקייט או טרייסי. ככה זה. כל הקייטיות והבלינדות חביבות פלוס במקרה הטוב אבל אי אפשר לדבר איתן על פרפר נחמד, לשתף אותן במשיכה לעפרה ויינגרטן, לצחוק איתן על מורות פולניות, לשמוע שסבא שלהן גר בכפר ליד סבא שלי בפולין, לזהות בתוי פנים שלהן את הילדה ההיא בה התאהבתי בגיל עשר. בקיצור – באמת שאין מה להשוות.
שלא נדע מצרות, דתיים ודתיים הולכים ביחד, חילונים וחילונים הולכים ביחד ואין שילוב של שתיהם! תאמיני לי, ניסיתי, זה לא זה. 🙂
חח מה שכן מבאס שמתחילים את השיחות האלה באוטובוס ועוד איזה שיחה נפלה עלייך !
אני הייתי שולח SMS למישהו שיתקשר אליי זה חוסך הכל 🙂
אמיר,
טוב, אני אמרתי שאני מסכימה שאין מה להשוות עם הבנות בארץ:)
נצטרך לארגן לך כמה אימהות דתיות בקהל זו לא בעיה. אימהות דתיות, זה מה שאתה מחפש?
liorry,
אני מסכימה איתך, דווקא מניסיון של אחרים, אני תמיד מסרבת להיפגש עם דתים (לקשר, כן?), זה ידוע לי מראש שזה לא יעבוד.
יש לי בעיה שאני קצת מנומסת מדי, וגם קצת השתעשעתי וסקרן אותי התגובות שלה לכן השיחה המשיכה…
תמורת מספיק כסף, אני בטוח שהיא תתחסד. אולי לא מרצון, ולא מבחירה, ואני די בטוח שזה לא חוקי (ואני ממש בטוח שזה נתעב)… אבל נראה שזה עדיין יענה על הקריטריונים.
הוא: היי, אני ממש שמח שאמא שלי הפגישה בינינו.
היא: את לדעת אני לא יהודיה כן?
הוא: כן, כן, זה ממש לא מפריע לי.
היא: ולהורים שלך זה להיות מפריע?
הוא: לא, לא, ממש לא. אמא שלי בסדר גמור עם זה.
היא: אז זה בסדר, אני לא להיות יהודיה?
הוא: את מתכוונת להתגייר, נכון?
היא: אממ. אממ…. אממ… כן?
הוא: אה, אז זה ממש סבבה שאת לא יהודיה. עכשיו בואי, בואי לפה מותק, בואי לאבא'לה.
אמהות דתיות? הממממ… לא פוסל 🙂 אני אשמור שבת והבת שלה תשמור על הילדים. פשרה שאפשר לשקול.
עומר,
לצערי, גם דברים כאלו מתרחשים…אני עדין נאיבית שמאמינה באהבה.
אמיר,
אפשר לפתור זאת במודעה קטנה בבר אילן, אתה יודע. זה לא נגמר בשמירת שבת,צריך להתפלל, ללכת לבית כנסת, להתלבש בהתאם, הפרדה בכלים (לא שלי זה מפריע)- נו טוב, בעזרת השם…נימצא לך כזאת 🙂
עזבי. אני מוכן להתפשר לשנות הרגלים פה ושם אבל יש גבול. הפרדה בכלים? אני בקושי שוטף אותם כרגע. ממש לא מתכוון להוסיף מאמץ מנטאלי או אחר. נמשיך לקשקש עם בחורות הבידוק בהית'רו כמו תמיד ונחזיק אצבעות!
קצת מסוכן שם לאחרונה, עם כל הכבוד לחיפוש אהבה.
נקוה לטוב, למרות שכבר טוב 🙂
הגבר על סוס הלבן כובש גם חובש את כובעו רחב השוליים. ציציותיו מתנפנפות באי-רוח ירושלמית אשר נושאת עמה ריחות זיעת מאה חרדים ממאה שערים.
אוייי
לא מחכה לשום סוס לבן…רק לנסיך:)
ל-liorry: דתיים וחילונים זה עובד ביחד. הכל תלוי עד כמה כל צד מוכן להתפשר על העמדות שלו. ומה המטרה האמיתית של כל צד בקשר מסוג זה.
קשר שמתחיל עם התפשרויות וויתורים על מי שאתה, בעיניי, איננו קשר טוב ובריא. כמובן שלכל כלל יש יוצא מן הכלל ולשניים שיצליחו לנהל קשר כזה אני מאחל רק בהצלחה.
ל-liorry: כל קשר הוא מערכת של התפשרויות לטובת הקשר והצד השני. למעשה מבלי להיות מסוגל לוותר, אתה לא יכול לנהל קשר.
Bבזק עד שנתיאש.
כהורה לא מתערב נהניתי לקרוא. ובנתיים שני ילדי הגדולים (32 ו- 27) לא חושבים על ילדים וגם לא על חתונה אז בלית ברירה דאגתי לנכדים בעצמי ועשיתי עוד אחת (היום בת 6) ולפי התוצאה אני ממשיך לא להתערב בתוקף 🙂
תודה.
כל הכבוד, כמו שצריך. אני הבנתי שמהילדים הקטנים בשל הפער והזמן שחלף, בדרך כלל נהנים יותר מאשר מהילדים הגדולים. הם גם גדלים אחרת, ונהנים מהפינוק שמציעים האחים הגדולים…
אני גם הצעתי זאת להורי, אבל הם מתעקשים שהגיע תורי. כבר יש להם נכד מאחותי הגדולה, אבל הם רוצים עוד 🙂
וואו! גיל 22 זה באמת צעיר לאללה. וחוץ מזה, את יודעת מזה להיות בת 18 ושכבר ינסו למצוא לך חתן כמעט בכל חתונה של המשפוחה? ובנוסף לכך, הלכתי לנשף שלי לא מזמן, ואיזה אמא אחת (ממש לא דתייה) עצרה אותי, ואמרה לי :"את נורא יפה, אפשר בבקשה את המס' שלך לבן שלי?" ואני כזה: "WTF??"
בקיצור, כמו שאומרים, בקרוב אצלך הא? 😛
הו, הנשף, איזה זיכרונות טובים יש לי משם…
כבר בגיל 18 מחפשים חתן?
כפי שרשמתי- יש טיפוס כזה של אימהות!
בקרוב בקרוב…לעוד פוסט 🙂
ל-jackdaniels:
זה מזכיר לי משהו שבחורה דתייה אחת מישרא-בלוג אמרה. הייתה בזמנו התלהבות שלמה סביב בלוג שנקרא "אמא בת 18". אז הבחורה הדתייה אמרה שהיא לא מבינה מה כל ההתלהבות פה, כי אצלם זה לא משהו יוצא דופן – כמעט כולן אמהות בנות 18 🙂
בוריס, יש התפשרות על דברים וויתורים שונים כואבים ככל שיהיו ויש ויתור על דברים מהותיים בחיו של אדם דתי שבחיים לא יסתור את הדת. אם לך מתאפשר להיות עם מישהי ששומרת שבת, שאוכלת כשר בזמן שאתה לא, שדרך החיים שלה היא גם להתחתן מוקדם כי לפני כן היא שומרת נגיעה וכו וכו אז סבבה… ברור שיש דתיים ויש דתיים ולא כולם אורתודוקסים אבל גם דתיים לייט כמו שאומרים עדיין לא יסתרו את אמונתם למען קשר ופה הפשרה והויתורים הופכים לחד צדדיים כשמצופה מהצד הפחות מאמין להתקרב לדת על מנת להקל על הקשר.
פשוט ענק! אני הייתי מושך את השיחה עוד, לשמוע אלו עוד פנינים יש לה להגיד (היית מספר על ילדים לא חוקיים , סטיות וכאלה ומחכה לתגובה ההמומה שלה… )
נדמה לי שהיא הייתה ממשיכה בשלה.
אבל אחרי שאנשים מסביבנו האזינו בקשב רב לשיחה, שמחתי שכבר הייתי צריכה לרדת…
בגלל זה אני מקפידה לחבוש אוזניות בזמן נסיעה באוטובוס.
כך פחות מטרידים אותי…
🙂
(בטח הבן המסכן היה נגנב לחלוטין לו רק היה יודע מה אמא שלו עושה באוטובוסים)
ל-margi:
אם הוא אכן היה נגנב מכך לחלוטין לדברייך, אז זה אומר שעוד יש לו איזשהי תקווה.
margi,
אחלה פתרון, אבל רצוי גם לעצום את העיניים 🙂
לימור!
כמה צפוי שזה יקרה דווקא לך. התחלתי לדמיין את השיחה ההזויה הזאת…. (:
צריך להיות לך קצת מוכר האימרה הזאת שבנות צריכות להתחתן בגיל 22…. כזכור לך יש לך חברה שאמרה שאחרי הצבא (בגיל 20) היא תתחתן… אחר כך זה היה בשנה השנייה לתואר ואז בשלישית וברביעית ועכשיו שאני כבר אחרי התואר ובת 25 אני מבינה שקצת (הרבה) טעיתי…. שלהתחתן בגיל צעיר יכל היה להיות טעות גדולה ומזל שמסביבי היו חברות כמוך שצחקו על השטויות שפלטתי באותה התקופה…
אם כבר אנחנו מדברות, רציתי לומר לך ששבוע שעבר יצאתי עם חברים והיה שם בחור סופר מתאים לך, בדיוק מה שאת מחפשת…. (:
שירלי, יקירתי,
איזה כייף שקפצת לבקר,
זכורה לי שיחה כזו 🙂
ואם כבר אנחנו מדברות, תצפי לביקור השבוע, אני צריכה להביא לך משהו…
למה להתחתן בגיל 25 זה מוקדם מידי
אפשר לחכות לגיל 40 💡 😆