אני מתקשה, אבל יכולה להבין זוגות שמחליטים לפתוח חשבון בנק משותף בשם החיסכון.
אבל חשבון דואל משותף?
בתור אחת עם מספר כתובות דואל למטרות שונות, אני לא מבינה מדוע ישנם זוגות שמחליטים ליצור חשבון דואל אחד ויחיד. לא שיש לי מה להסתיר, מי שרוצה מוזמן לבקש סיסמה (במידה ואני זוכרת). רק אל תאמרו שלא הוזהרתם: אתם הולכים להשתעמם ממכתבי שרשרת, שוודאי נתקלתם בהם לפני חמש שנים, ועליהם מתנוססת הכותרת- 'את זה עוד לא ראיתם'.
אם אני רוצה לספר לחברה טובה שלי דבר מה דרך הדואל, כעת מקוננת בלבי הידיעה שעיניים נוספות כנראה יקראו אותם. אה, אני יודעת שבכל מקרה בן הזוג שלה יהיה בקיא בכל הפרטים הקטנים גם בלי הדואל המשותף, אבל בשביל ההרגשה, אתם יודעים.
אגב, בנושא בן הזוג שלה –והסודות שלך, פורסם החודש במגזין Cosmopolitan :
"זה לא שהחברה שלך מסגירה את הסודות שלך בכוונה- היא רק מנסה לחזק את הקשר שלה עם בן הזוג שלה, ולאחד בין העולמות שלה… היא חושבת שככל שהיא תחשוף יותר פרטים על החברות שלה, החבר שלה ירגיש שהוא מכיר אותן. זו דרכה לדאוג שלחבר שלה יהיה אכפת ממך כמו שלה אכפת".
("7 דברים שחשוב שתדעי על יחסים של זוגות אחרים"/ ג'ניפר בנג'מין)
תגובות אחרונות
דני על אימאל'ה שערה לבנה! סתם_אחד על אוסף העגילים הבודדים אתרי הכרויות על אז להביא לו את המספר שלך? אתון עיוורת על אוסף העגילים הבודדים אתון עיוורת על אוסף העגילים הבודדים
רחוב צדדי: לימור צריקר 
חשבון דוא"ל משותף זה כמו לפתוח כל מכתב שמקבלים הביתה ביחד, אפילו אם הוא ממוען רק לאחד מבני הזוג. מיותר. מסכים.
אגב, יותר גרוע זה חשבון מסנג'ר משותף, כי אז לעולם לא תדעי על מי נפלת.
אויי, מסנג'ר זוגי, זה נורא. בזה עדין לא נתקלתי.
יש שני זוגות שאני מכיר שיש להם מסנג'ר משותף, זה טירוף. ואף פעם לא נעים לשאול עם מי אתה מדבר!
והיה גם מישהו שכתבתי לו מיל, וכשקיבלתי תשובה, בשם של השולח היו שני שמות של גברים… כך שהקטע הזה הוא לא נחלתם של סטרייטים בלבד. 🙂
במסנג'ר -לפחות ניתן למצוא יתרון לשפה המחויבת מגדר שלנו. אבל זה תקף רק לזוגות סטרייטים.
אני מכירה לפחות שלושה זוגות שמחזיקים חשבון SKYPE משותף, וכמה שמחזיקים חשבון מסנג'ר משותף [גילוי נאות – הסקייפ שלי משותף דה-פקטו עם הזוגי, ולדעתי זה הגיוני מאוד, וגם נוח], אבל אף אחד שחולק את המייל [אבל בודקת את התיבה של הזוגי מדי יום, כי הוא לא יעשה את זה].
הו..סופסוף תגובה המצדדת בזה. העיקר שלכם נוח והגיוני, למרות שלי יהיה קשה לקבל שיתוף כזה!
זה נראה לי משהו יותר הצהרתי כמו להסתובב ברחוב עם חולצות תואמות. בשני המקרים זה די רומנטו-גיקי 🙂 יצא לי להתקל בכמה כתובות מייל כאלה וזה יוצר קצת תחושת אי נוחות כי אני מרגיש שאני צריך להתנצל בפני אחד מהם על שאני כותב משהו שכנראה ממש לא מעניין אותם אבל הם צריכים לקרוא אותו בכל זאת, כי הוא ממוען גם אליהם. עכשיו שאני חושב על זה, אני כמעט מרגיש כמו ספאמרון קטן.
במקרה של מסנג'ר זה באמת נורא ומיותר לחלוטין. זה לגמרי מוציא את החשק לפצוח בשיחה כי בדרך כלל המשפט הראשון הוא "זאתי שושי. הוא לא פה עכשיו" ואז אני צריך להתנצל שהפרעתי את מנוחתה של שושי ואחרי הפעם הזאת אני מרגיש שאני צריך להגיד "הממממ… סליחה אם זאת שושי.. אבל.. הממממ… שרגא בבית?" (השמות האמיתיים שמורים במערכת). זה קצת משעשע כאשר איש הקשר הוא הבחורה ואז לפעמים יש קצת מתח כאשר צריך לעבור דרך החבר או הבעל ולהשמיע כל מיני "שלום, נחמה נמצאת? ולמקרה שאתה תוהה אנחנו רק ידידים ואני תמיד מריח מהאפטרשייב הזה" 🙂
שעשעת אותי…:)