וידוי

לפני הכל:
1.לעיתים אני מחנה את הרכב על שתי חניות (זו הסיבה אגב, שאני מתעקשת שהמדינה/ גאידמק ת/יממן לי נהג/ת צמוד/ה).
 2.אליי מכוונת ההפניה: 'לא זוכרים סיסמה? אנא הזינו את כתובת הדואר האלקטרוני והסיסמה החדשה תשלח אליכם על ידי המערכת'.
3. אני מאותם אנשים שבטוחים שהם נכשלו, ולבסוף מקבלים מאה.
כל השלושה נעשים בתום לב, שרק מעטים יבינו ללבי.

ואחרי הוידוי לא קורע לב, אני חושבת שאפשר להתחיל.

פוסט זה פורסם בקטגוריה תהיות ותובנות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s